מחאת הקוטג – האם הכול אבוד ?
מחאת הקוטג, שימשה כקטליזאטור למחאה החברתית הגדולה בישראל.
זו הייתה מחאה נקייה, לבנה וברורה, אשר בסופו של מאבק, נמרחה לכול הכיוונים ונראה שסופה יהיה רק מעל דפי האינטרנט וההיסטוריה.
האם היא סיימה את דרכה - מה הייתה הטעות הגדולה שלה ומדוע לא צלחה ?
ראשית אקדים ואומר שהמהפכה במתכונתה הראשונית הצליחה מעל הקוטג המצופה, בכך שהצליחה לאחד את העם האפאטי היושב בציון ולהחזיר לציבור הצרכנים הרבה כוח ואמונה ביכולתם לשנות ולעשות דבר בישראל.
מחירי הקוטג אומנם ירדו בשל הירידה בצריכה אולם מהר מאוד מצאו המעורבים, דרך לפצות את עצמם בעלייה של יתר מוצרי החלב, כמו גבינה לבנה ומעדנים.
טעותם הגדולה הייתה בכך שלא זיהו נכונה את המשך המערכה ולא ניצלו את ההצלחה האדירה שהייתה להם.
הם סברו שהעם איתם גם בשאר מוצרי החלב והחלו להוציא מסרים אשר לא נקלטו ומהר מאוד הפכו ללא רלבנטיים.
דווקא מאבקם המתמשך וההפגנות מול ביתם של השחקנים הראשיים בתעשיית החלב, הוא מהלך נכון, אולם טעותם הגדולה שהם לא זיהו שיש להם אחים למאבק הזה וקוראים להם ציבור הרפתנים.
מדוע לא לאחד כוחות - שהרי ציבור הרפתנים אינו האויב של ראשי מחאת הקוטג, אשר לבטח יודעים שעיקר הבעיה נעוצה באזור המחלבות ורשתות השיווק.
לכאורה מחאת הקוטג אכן פגעה בציבור הרפתנים, אולם האויבים המשותפים שלהם יכולים ללכד את השורות ולהביא למחאה זו גם תוצאות מעשיות יותר.
הפתגם "כוחכם באחדותכם" נראה יותר מתאים מתמיד ובעצם מדוע לא ללכד שורות ולבוא בדרישה משותפת להוזלת מחירי החלב.
אם הרפתנים בטוחים שעיקר הבעיה היא במחלבות וברשתות השיווק, זה אכן הזמן להתלכד ולהגדיל באופן מאסיבי ועם הרבה עיקשות והתמדה את ההפגנות והמחאות מול בתים נוספים.
טוב יעשו גם הרפתנים במידה וישכילו שמאבקם אינו סקטוריאלי בלבד ואינו מאבק על אגורה ימינה או שמאלה במחיר החלב, אלא מאבק רחב יותר, על עושק וגזלה של הרווח מתוצרתם על ידי אחרים, קרי המחלבות ורשתות השיווק.
איחוד השורות גם יראה לציבור הצרכנים שלא מדובר כאן רק על גילדה אינטרסנטית, אשר כול מאבקה זה לשמר את הקיים, אלא מחאה צודקת, אשר מטרתה אחת והיא הורדת מחירי תוצרת החלב בישראל ולאורך זמן.
יובל לובנשטיין, יועץ בתחום הקמעונאות ומוצרי הצריכה מלווה חברות בתחום בכל הקשור למיזוגים ורכישות. שימש במגוון תפקידי ניהול בכירים ברשתות מובילות בישראל כמו שופרסל והום סנטר
